ת"ת
בית משפט השלום ירושלים
|
23173-08-12
07/01/2013
|
בפני השופט:
סיגל אלבו רשמת בכירה
|
| - נגד - |
התובע:
עמאר סלפיתי
|
הנתבע:
עירית ירושלים
|
| החלטה |
בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.
1. המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקש לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' שועפט 5 בירושלים (להלן: "הנכס") עבור התקופה שמיום 1.1.09 ועד 30.9.10.
2. בתצהירו התומך בהתנגדות טוען המבקש, כי הנכס נשוא התביעה מעולם לא היה בבעלותו או בחזקתו, כי מעולם לא החזיק בנכס וכי הנכס נרשם על שמו בספרי המשיבה בטעות או בזדון. המבקש טוען כי הנכס בגינו נתבע החוב שייך למר תמימי מוסטפה, אשר המבקש עבד אצלו כשכיר.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי אין מקום לקבלת ההתנגדות נוכח טענות הנתבע, אשר במהותן הן טענות "איני מחזיק", ואשר אין מקומן להתברר בפני בית המשפט. עוד טוענת המשיבה, כי טענת המבקש אף אינה נכונה מן הבחינה העובדתית, שכן למשיבה הוגש הסכם שכירות מיום 1.6.08 בין הבעלים של הנכס לבין המבקש. על בסיס הסכם שכירות זה עדכנה המשיבה את רישומיה ביחס לנכס. המבקש לא הודיע למשיבה על הפסקת החזקתו בנכס בהתאם לחובתו על-פי סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ועל כן רשאית היתה המשיבה לראות בו מחזיק בנכס ולחייבו בתשלומי הארנונה הרובצים על הנכס. עוד מציינת המשיבה, כי פתחה כנגד המבקש תיק נוסף בגין הנכס נשוא התביעה לתקופה שמיום 1.6.08 ועד ליום 31.12.08, במסגרתו לא הגיש החייב התנגדות ולא טען כי אינו מחזיק בנכס.
4. דין הבקשה להידחות. אכן צודקת המשיבה בטענתה כי דרך המלך להשיג על החיוב בארנונה בטענת "איני מחזיק" היא על ידי הגשת השגה למנהל הארנונה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). אמנם בהתאם להוראת סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע בחוק בטענת "איני מחזיק" להעלות טענה זו בהליך משפטי ברשות בית המשפט.
5. יחד עם זאת נקבע, שבית המשפט לא יאפשר דרך חלופית זו כדבר שבשגרה, אלא יבחן אם יש מקום לאפשר זאת, לנוכח המסלול החלופי של הגשת השגה בפני מנהל הארנונה. עוד נקבע, כי בית המשפט יאפשר העלאת טענה שהמשיב אינו מחזיק בנכס, רק עם ימצא שטענתו מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית, כללית וציבורית (ראו, למשל: ע"א 6971/93 עירית רמת גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזון והשקעות בע"מ, פ"ד נ(4) 481, 492 - 494, וכן: תא"ק (י-ם) 704902/07 מאג'ד עדאוין נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו)).
6. השאלה האם המדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית תוכרע לאור מהות העניין. אם השאלות השנויות שהמחלוקת הן במהותן שאלות עובדתיות וטכניות, כי אז הנטייה היא להגביל את החייב בארנונה להליך ההשגה הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. מנגד, אם השאלות השנויות במחלוקת הן בעלות חשיבות משפטית עקרונית, או כללית ציבורית, כי אז הנטייה היא לאפשר שהשאלות תתבררנה בבית המשפט 1976 (ראו ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773, 780; ע"א 6971/93 עיריית רמת-גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ רע"א, פ"ד נד(4) 481, 485).
7. העניין הנדון בפני אינו מעורר שאלה בעלת חשיבות עקרונית ציבורית. המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית בעיקרה, ועל כן מן הראוי שתתברר באפיקים המנהליים. לא זו בלבד שאין מדובר בעניין עקרוני כי אם בעניין עובדתי וטכני, אלא שאין מחלוקת כי המבקש לא מסר הודעה בכתב למשיבה על כך שחדל להחזיק בנכס, כפי שהיה מוטל עליו לעשות לפי סעיף 325 לפקודת העיריות, ומשכך הוא נחשב כמחזיק בנכס בפועל (ראה בר"מ 867/06
מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ, פורסם במאגרים [17.04.08]).
8. התוצאה היא שאני דוחה את ההתנגדות ומורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסכום של 500 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ג, 07 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.